לשחרר את העומס הרגשי ולהתחבר להווה

שיחה שלא התקיימה עדיין.
תגובה שעוד לא קיבלנו.
טעות שעוד לא עשינו.
בעיה שאולי בכלל לא תגיע.

המוח שלנו אלוף בליצור בתוך דקות סרט שלם:
מה יקרה אם יגידו לי לא…
מה יקרה אם אכשל…
מה יקרה אם משהו ישתבש…
וככל שאנחנו חוזרים על הסרט הזה שוב ושוב, הוא מרגיש אמיתי יותר.

אבל האמת היא:
לא האירוע הוא זה שמכביד עלינו. אלא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו עליו הוא זה שמכביד.

כמה פעמים דאגנו לפני בדיקה רפואית ובסוף הכול היה תקין?

כמה פעמים חששנו משיחה מאתגרת ובסוף גילינו שהצד השני בכלל לא חשב מה שדמיינו?

כמה לילות איבדנו בגלל תרחישים שלא התרחשו מעולם?

המוח הוא כלי נפלא.
הבעיה מתחילה כשהוא מפסיק לשרת אותנו ומתחיל לנהל אותנו.

לא כל מחשבה היא אמת.
לא כל פחד הוא אזהרה.
ולא כל תרחיש שעולה בראש הוא נבואה.

לפעמים הדבר האמיץ ביותר הוא לעצור לרגע ולשאול:
“האם זה באמת קורה עכשיו?”
אם התשובה היא לא - חזרו לרגע הזה.
לנשימה.
לאנשים שסביבנו.
למשימה שנמצאת מולנו.
לחיים שמתרחשים ממש עכשיו.

כי החיים לא נגנבים מאיתנו רק על ידי משברים אמיתיים.
לפעמים הם נגנבים על ידי אלפי דאגות דמיוניות.

וככל שנלמד לשחרר את מה שאיננו יכולים לשלוט בו,
כך נוכל להחזיק חזק יותר במה שבאמת חשוב.
ההווה.
המקום היחיד שבו החיים באמת קורים❤️