שפע אמיתי מתחיל כשמפסיקים לפחד

לפעמים הבעיה היא לא שאין מספיק – אלא שאנחנו כבר מפחדים שלא יהיה מספיק.

יש סיפור יפה על רמנה מהרשי:

יום אחד הגיעו לאשראם הרבה יותר אנשים מהצפוי. הטבחים נלחצו. “אין מספיק אוכל לכולם.”

אבל רמנה אמר להם בפשטות: “אל תדאגו. יהיה מספיק.”

וכשהגיע זמן הארוחה, קרה משהו פשוט אבל עמוק: אנשים אכלו מעט, ובסופו של דבר האוכל הספיק לכולם – ואפילו נשאר.

אבל הסיפור הזה הוא לא באמת על אוכל. אלא על הפחד שלנו שלא יהיה מספיק.

כמה פעמים בחיים אנחנו חיים מתוך התחושה הזאת? שאין מספיק כסף. אין מספיק זמן. אין מספיק אהבה. אין מספיק הזדמנויות. אין מספיק אנשים שיאהבו אותנו. אין מספיק ביטחון לעתיד.

ולפעמים אפילו כשיש לנו שפע – אנחנו עדיין מפחדים.

יש לנו עבודה, אבל אנחנו מפחדים לאבד אותה. יש לנו זוגיות, אבל אנחנו מפחדים שיום אחד היא תיגמר. יש לנו כסף, אבל אנחנו חושבים: “ומה אם לא יספיק?” הילדים בסדר, אבל אנחנו כבר דואגים למה שעלול לקרות להם מחר.

וככה, במקום לחיות את מה שיש, אנחנו עסוקים בלשמור על עצמנו מפני מה שאולי לא יהיה.

והפחד הזה משנה את ההתנהגות שלנו.

אנחנו אוגרים. נלחצים. משווים את עצמנו לאחרים. לוקחים יותר ממה שאנחנו צריכים. מתפשרים על דברים שלא טובים לנו רק מתוך פחד שלא תגיע הזדמנות אחרת.

ואולי אחת השאלות החשובות בחיים היא:
מה היה קורה אם הייתי מפסיקה לפעול מתוך פחד שלא יהיה מספיק?

וזה לא מתוך תמימות. לא מתוך התעלמות מהמציאות. אלא מתוך אמון עמוק יותר בעצמי וביכולת שלי להתמודד עם מה שיגיע.

כי לפעמים, כשאנחנו נרגעים, אנחנו מגלים משהו שלא ראינו קודם: יש יותר ממה שחשבנו. יותר אפשרויות. יותר אנשים סביבנו. יותר כוחות בתוכנו. יותר פתרונות. יותר אהבה. יותר ממה שאנחנו באמת צריכים.

החיים לא תמיד נותנים לנו בדיוק את מה שתכננו. אבל הרבה פעמים הם נותנים לנו את מה שאנחנו צריכים.

לא צריך לדעת איך ייראה כל המסע. צריך רק להפסיק לתת לפחד מהמחסור לנהל את הצעד של היום.

אולי שפע אמיתי מתחיל לא כשיש לנו יותר – אלא כשאנחנו מפסיקים לפחד *לאבד*.

ומה בחיים שלנו היינו עושים אחרת, אם היינו באמת מאמינים ש“יהיה מספיק”?❤️